האסתטיקה של ההשתלטות

1בניין שלא היה מוסתר

במשך שנים נסעתי כמעט בכל יום לאורך Circunvalación. אני אדריכל; הסתכלות בבניינים היא ממש המקצוע. ובכל זאת מעולם לא ראיתי את כנסיית סנטו תומאס אפוסטול לה פלמה.

היא לא נאטמה, לא עמדה בהריסות ולא הסתתרה מאחורי דבר. היא עמדה בדיוק במקום שבו היא עומדת היום, ושני הדקלים שלה עלו מעל השדרה.

כשסוף־סוף ראיתי אותה—ו״סוף־סוף״ היא המילה הנכונה, מפני שזה היה גילוי מאוחר ומעט מביך—המחשבה הראשונה שלי לא הייתה _כמה יפה_. היא הייתה _איך זה אפשרי?_

יש הסברים נוחים. Mercado de las Flores הכתום והרועש תופס את המבט מיד. התנועה ב־Circunvalación מחייבת להסתכל על הכביש. אבל אין בכך להסביר מדוע, מרגע שראיתי את הכנסייה, היא נראתה לי מובנת מאליה. בניין אינו נעלם רק מפני שעובר אורח מוסח. הוא נעלם כאשר משהו אחר תופס את מקומו בשדה הראייה ומבצע את תפקידו טוב ממנו.

FIG. 03

FIG. 02

2לתת לזה שם

אני מכנה האסתטיקה של ההשתלטות את התוצאה הנראית לעין של תהליך שבו חלל בנוי נתפס, מתכסה ומתפרש מחדש בידי שימושים שלא היו חלק מן התכנון, עד שהקריאה הציבורית של הבניין אינה תואמת עוד לבניין עצמו.

נדרשים בעיניי ארבעה תנאים. אדריכלות קודמת בעלת זהות קריאה; שימוש בלתי צפוי המצטבר עליה; הצטברות המחליפה—ולא רק מלווה—את הקריאה הציבורית; ולבסוף, איש לא תכנן את השלם שנוצר.

התנאי האחרון מחזיק את כל השאר. בלעדיו זו הייתה תפאורה, התערבות או פרסומת.

זו אינה התאמה, מפני שהתאמה מנהלת משא ומתן עם הבניין. זה אינו שימוש מחדש, מפני ששימוש מחדש נכנס פנימה. זה אינו בלאי: כאן לא חסר דבר, יש יותר מדי. זה אינו קולאז׳, מפני שלקולאז׳ יש מחבר ומסגרת. וזו אינה ניכוס תרבותי, השואל למי מותר להשתמש בסמל. כאן איש אינו מתווכח. כאן פשוט תולים.

לה פלמה היא המקום שבו מצאתי את המונח. היא אינה המקום היחיד שבו הוא עובד.

3אזור החיץ

המרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי צורף לרשימת המורשת העולמית, יחד עם סוצ׳ימילקו, ב־11 בדצמבר 1987. הוא מחולק לשני תחומים. תחום A מרכז את רוב המבנים בעלי הערך בתוך 2.7 קמ״ר. תחום B מקיף אותו בשטח של 7.31 קמ״ר ויותר מששת אלפים מבנים. במסמך התכנון הרשמי הוא נקרא _אזור חיץ_.

כדאי לעצור במונח הזה. חיץ סופג מכה כדי שלא תגיע לצד השני. במשך עשרות שנים עומדת הכנסייה בתוך הרצועה שהעיר ייעדה, בכתב, כדי לספוג אותה.

לה פלמה נמצאת בתחום B, צמוד לגבול תחום A. Circunvalación—השדרה שבה נסעתי—היא הקו המפריד ביניהם.

מעט ידוע על הבניין, והמעט הזה רהוט. כנראה שהאוגוסטינים הקימו כאן במאה השש־עשרה קפלת אדובה בשכונת הילידים Zoquiapan, במקום שנקרא Ayauhcalco: בית הערפילים. בניית הכנסייה הנוכחית החלה ב־1728. היא שימשה כקפלה של Santa Cruz y Soledad עד שחילון הקהילות העניק לה כומר משלה ב־1772. במאה התשע־עשרה נבנה הקמרון מחדש ונוספו האטריום, קירות הקשתות ההפוכות והפורטיקו. כלומר: במאה התשע־עשרה נוספו בדיוק הקירות שכיום תומכים במסחר.

הכנסייה החליפה מסדר דתי, תחום שיפוט, שם ושכונה. ללה פלמה יש ניסיון בהפיכה למשהו אחר. החדש אינו עצם השינוי, אלא שהפעם אף אדם מסוים לא שינה אותה.

FIG. 05

FIG. 06

אפשר להרכיב את הרצף בלי לצאת מן המחשב: Street View ממאי 2009; צילום של בנחמין ארדונדו ממרץ 2014, שכבר תיאר את הכנסייה כ״מדוכאת״; והתצלומים שלי מ־2023. יחד הם אינם מראים בניין מתפורר. הם מראים בניין המתכסה.

FIG. 08

FIG. 09

4ה־burladero

ביוני 2019 החלה ממשלת מקסיקו סיטי להתקין מבני מתכת לאורך Anillo de Circunvalación בלה מרסד, יחד עם הרבעים Venustiano Carranza ו־Cuauhtémoc. היעד המוצהר היה 3,120 מבנים לאורך עשרים רחובות, מ־Fray Servando עד Eje 1 Norte, החל בהעתקת 850 דוכנים. המטרות הרשמיות: תנועה לכלי רכב ולהולכי רגל, ביטחון ציבורי ודימוי עירוני.

למבנים קראו _burladeros_.

במלחמת שוורים, burladero הוא המחסה שמאחוריו מסתתר המטאדור מן השור. המילה כבר נשאה בתוכה את ההנחה: מישהו יערים על מישהו. איש לא שאל מי.

המהלך הצליח בחלקו. כמעט שלא נותר מסחר על הכביש. אך על המדרכה עשה ה־burladero דבר שלא הופיע בהודעה הרשמית: הוא פתר את הבעיה היקרה ביותר של דוכן בלתי פורמלי—הקיר.

דוכן זקוק לפנים הפונים לרחוב: משהו יציב, רציף ובגובה הגוף, שאפשר לתלות עליו ולהישען כנגדו. הממשלה התקינה 3,120 משטחים כאלה, מברזל, מיושרים וללא תשלום. לסוחר נותרו רק החלוקה הפנימית, הגג והיריעה. כל השאר כבר היה שם.

המחסום הפך למבנה. הבלימה הפכה לחזית.

פרט אחד רהוט במיוחד: סמל ממשלת העיר מודפס על ה־burladero. סמל הרשות שהתקינה את המחסום הוא כיום חלק מתצוגת הסחורה, בין המגבות.

FIG. 11

FIG. 18

5החזית שניצחה

אומברטו אקו דן באדריכלות כצורה של תקשורת המונים והבחין שרוב האובייקטים האדריכליים לא נוצרו כדי לתקשר, אלא כדי לתפקד.

חזית לה פלמה היא חריגה. היא נבנתה כדי לתקשר. תבליט של ישו על הצלב מוקף וילון שמחזיקים מלאכים: מנגנון תקשורת המונים מן המאה השמונה־עשרה, עם איקונוגרפיה, היררכיה וקהל.

היא הפסידה לשלט פלואורסצנטי מקרטון.

לא מפני שהייתה מכוערת או ישנה. היא הפסידה מפני שהשלט קרוב יותר, נמוך יותר, משתנה מדי יום ומציג מחיר.

ונטורי וסקוט בראון נסעו ללאס וגאס כדי ללמוד מנוף שנבנה למכונית וחזרו עם הבחנה שעדיין מועילה: ״הסככה המקושטת״, בניין גנרי שעליו תולים שלט המבצע את כל העבודה הסמלית. לה פלמה היא סככה מקושטת עם שני הבדלים. הסככה אינה גנרית; היא כנסייה מן המאה השמונה־עשרה. והשלט לא תוכנן עבורה. הוא הגיע שלוש מאות שנה מאוחר יותר, מכלכלה אחרת, עם לקוחות אחרים ואלים אחרים.

ללאס וגאס צריך לנסוע. אני מצאתי את לה פלמה כפי שהם מצאו את הנושא שלהם: מתוך מכונית ובמהירות של שדרה. ההבדל הוא שהנוף פעל עליי היטב עד שמחק את הבניין.

למה שתלוי שם יש קטלוג, ורשמתי אותו: תיק של Lightning McQueen; דגלוני Barbie; קופסאות אוכל של Minions ושל Cinderella; תיק שוק של Elsa; חולצות Bulls; בגדים המסומנים Levi's ו־Adidas; מגבות עם דוגמנים עירומים; שלטי מחיר פלואורסצנטיים באותיות בלתי אפשריות; שלטים מצוירים ביד; ותפריט של sincronizadas, המבורגרים ונקניקיות בפתח הפורטיקו.

כמעט הכול מזויף, וכאן מופיע פיתול נוסף. חולצת Bulls שנקנתה ב־Circunvalación היא חפץ שהשתלט על מותג, תלוי בדוכן שהשתלט על קיר, בבניין שהשדרה החליפה את בעלותו הסמלית. השתלטות בתוך השתלטות: מטא־השתלטות. הזיוף כשלעצמו אינו התנאי. החשוב הוא שהחומר שממנו נבנית החזית החדשה עשוי בעצמו מזהויות שאולות.

שום דבר מזה אינו סגנון. זה מה שקורה כאשר מאה החלטות קטנות, שקיבלו אנשים שאינם מכירים זה את זה ואינם חושבים על אדריכלות, מסתיימות ביצירת חזית.

FIG. 04

6הכחשה באמצעות הוספה

שיין ריינר־רות הציע את המונח _denial aesthetics_ לאובייקטים המכחישים את טבעם כדי לתקשר ערך גדול וזול מהם. הדוגמאות שלו נוטות לדקיקות: דברים המתוכננים להפוך לבלתי נראים.

בלה פלמה ההכחשה נעה בכיוון ההפוך. דבר אינו נעשה דק יותר; הכול מתעבה. החזית אינה מוכחשת באמצעות שקיפות, אלא נקברת תחת דברים. הכחשה באמצעות הוספה.

זה אינו תהליך בלתי מודע לחלוטין, אך גם אינו תוכנית. הסוחר יודע שהוא מכסה קיר, מפני שהוא זקוק לו כדי לקשור את היריעה. מה שאיש לא החליט הוא למחוק כנסייה מן השדרה. התוצאה יצאה מעצמה, כמו שחיקה על מדרגה.

פאלאסמה טוען שהאדריכלות המודרנית מעניקה קדימות לעין ומשאירה את החושים האחרים רעבים. לה פלמה מציגה את הבעיה ההפוכה, ואף אדריכל לא פתר אותה. כל החושים פועלים יחד: בדיחות בוקעות מרמקול, רעש התנועה ממלא את השדרה, ריח האוכל מתערבב בפרחים של השוק, ובברזל של ה־burladero צריך לגעת כדי לעבור.

וצריך לעבור. בין ה־burladero לחזית נותר מעבר ברוחב גוף אחד. ההשתלטות לא שינתה רק את מה שרואים; היא שינתה את הסף, את המסלול ואת מהירות ההגעה. נכנסים למיסה מן הצד.

FIG. 20

FIG. 14

FIG. 12

7המשטח המלוטש שאינו מגיע

ב״הצלת היפה״ מתאר ביונג־צ׳ול האן תקופה שבלבלה בין יופי לליטוש: החלק, הנקי, ההיגייני, מה שאינו מציע התנגדות. לפי ההגדרה הזאת הדוכן הוא ההפך הגמור מן היפה.

אך יש להביט במה שתלוי עליו. כל חפץ שואף לליטוש. המותגים המזויפים הם מותגים חלקים; הדמויות עשויות פלסטיק מבריק. הדוכן אינו מרד בליטוש. הוא ניסיון להגיע אליו בעזרת מה שקיים. הוא לעולם אינו מגיע. כל האסתטיקה שלו חיה במרחק הזה—בין מה שהדוכן רוצה להידמות לו לבין מה שהוא.

טימותאוס ורמולן ורובין ואן דן אקר תיארו ב־2010 את המטא־מודרניזם כתנועה בין ההתלהבות המודרנית לאירוניה הפוסט־מודרנית, נאיביות מודעת. חימנס לאי הביא את הדיון אל האדריכלות.

בלה פלמה התנודה קיימת, אך צריך להיות כנים באשר למיקומה. היא אינה אצל הסוחר: הוא עובד, ואין דבר כן יותר מזה. היא אצלי. בביקור אחד אני רואה פגיעה במורשת; בביקור הבא, את החזית החיה ביותר ב־Circunvalación. הפסקתי לנסות להכריע.

מישהו מוכר כדי לאכול. מישהו נועץ מסמר בקיר מן המאה השמונה־עשרה. שני הדברים נכונים ואינם מבטלים זה את זה. ההבדל הוא שלראשון יש סטטיסטיקה, ולשני איש אינו מנהל חשבון.

8זו אינה תאונה

במרחק כמה רחובות עומדת כנסיית Nuestra Señora de Loreto, גם היא קולוניאלית וגם היא בתחום B. אין שם burladeros, ואותו דבר קורה. המקום נראה לי רווי אף יותר: המסחר משתמש בקיר האחורי ישירות כבסיס ובונה ממנו החוצה.

Loreto מבודדת את המשתנה. ה־burladero אינו גורם להשתלטות; קיר מספיק. מה שעשה ה־burladero היה לתעש אותה: לתת מודול, יישור וחזרתיות לדבר שכבר התרחש ביד.

Loreto מוסיפה עובדה לא נוחה. הבניין עובר עבודות בשל נזק מבני, והמסחר נמשך ללא שינוי. המוסד מגיע עד האבן ועוצר שם.

FIG. 15

FIG. 16

9קודה

אינני מציע להציל את הכנסייה או לפנות אדם כלשהו. אני מציע לשנות את הקריאה.

האדריכלות של עיר אינה רק מה שתוכנן ונבנה. היא גם מה שנשען עליה אחר כך, מה שקורה לפניה, מה שמכסה אותה ומה שמשתמש בה. ב־Circunvalación יש לשכבה השנייה יותר צבע, מידע, סחורה ותנועה מאשר לראשונה. לכן היא מנצחת, מדי יום, בלי ישיבת תכנון.

לה פלמה אינה מוסתרת. היא מתחת. יש הבדל: את הנסתר אפשר לגלות; את מה שנמצא מתחת צריך ללמוד לקרוא. העיר כתבה מעל הבניין, וכתב ידה גדול יותר.

כיום אני תמיד רואה אותה כשאני נוסע ב־Circunvalación. התחלתי לראות גם את האחרות: תריס המתכת שבלע שער, הפרסומת שהפכה למעקה גג, היריעה שמכתירה היום פינה. זו הבעיה במתן שם לדבר.

אי אפשר לבטל את שמו.

FIG. 01